פרידמן נ' מגדל הזוהר לבנין בע"מ ואח'

פסק דין

רקע

בפניי תביעה כספית. התובע רכש מאת הנתבעת ביום 1.5.97 דירת מגורים (להלו: "הדירה"). במועד זה נחתם בין הצדדים חוזה נוסף לרכישת מקום חניה במפלס התחתון (2-) של חניון העתיד להיבנות בצמוד לבניין, תמורת סך של 33,759 ₪ (להלן: "החוזה" או "הסכם החניה"). ביום 24.1.99 נמסרה לתובע החזקה בדירה.

יצוין כי לכתחילה התביעה עסקה אף בשאלת רישום הדירה, ואולם הדיון בעניין זה הסתיים.

טענות התובע

לטענת התובע, עד למועד העברת החזקה בדירה בניית החניון כלל לא הסתיימה. זאת ועוד, אף לאחר סיום בנייתו לא סומנה החניה, לא נמסרה לו החזקה בה ושערי הכניסה אליה ננעלו. יתרה מכך, הבאים למרכז המסחרי הבנוי בסמוך לחניה נכנסים ללא תשלום לחנות במפלס (1-) בעוד התובע שילם ממיטב כספו ולעיתים אינו יכול לחנות במקום כיוון שכל מקומות החניה תפוסים. בתאריך 29.5.00 ביקש התובע לבטל את החוזה הנוגע לחניה שכן מעולם לא קיבל בה חזקה, ועל-כן לדידו הפרה הנתבעת את ההסכם ביניהם הפרה יסודית. הנתבעת התעלמה כליל מפניותיו, ובכלל זה מפניה זו. התובע עתר להשבה ולפיצוי בגין נזק לא ממוני.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת בנייתו של החניון הושלמה והתובע יכול היה לעשות בו שימוש, שכן היה די מקום חניה במפלס (1-) בחניון. מפלס (2-) נועד להקנות חניה צמודה לדיירים שרכשוהּ. בתאריך 24.1.99 נמסרה לתובע חזקה הן בדירה והן בחניה אותה רכש, כאשר בניית החניון הסתיימה במועד זה. לטענת הנתבעת, תביעתו של התובע הינה בגדר טענה של טעות בכדאיות העסקה, שכן הבאים למרכז המסחרי אינם משלמים עבור חניה מקום בו הוא שילם עבורה. לטענתה, שערי הכניסה למפלס (2-) של החניה נסגרו מחוסר שימוש וכדי לחסוך מדיירי הבניין עלויות תחזוקה.

עוד טוענת הנתבעת להתיישנות, שכן חלפו למעלה משבע שנים ממועד כריתת החוזה ועד מועד הגשת התביעה. לדידה העלתה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה, עת הובהר על-ידי התובע מהו הסעד המבוקש על-ידו.

כמו-כן טוענת הנתבעת כי החוזה לא בוטל על-ידי התובע במכתב אותו שלח לתובעת בתאריך 29.5.00, ועל-כן היה עליו לעתור לביטולו ומשלא עשה כן אינו יכול לעתור להשבה.

עדויות

התובע הגיש תצהיר מטעמו ובו מסר כי רכש את הדירה וחניה מהנתבעת ביום 1.5.97 וקיבל חזקה בדירה ביום 24.1.99. את החניה רכש תמורת 33,759 ₪. עוד הצהיר כי במועד זה טרם הסתיימה בניית החניון על-אף שסוכם בינו לבין התובעת כי החזקה בחניה תימסר בד בבד עם מסירת החזקה בדירה. בפועל לא נמסרה לו החזקה בחניה עד ליום זה. על החניה שילם תמורה מלאה. לדבריו, במכתב מיום 28.5.00 הודיע על ביטול החוזה בינו לבין הנתבעת הנוגע לחניה שרכש, במכתב שנמסר אישית לנציגת הנתבעת, גב' עליזה גלזר. מכתב זה לא נענה.

התובע העיד בבית-המשפט כי רכש את החניה. כשעבר לגור בדירה, מפלס (2-) של החניון, שיועד לדיירים, לא היה קיים. לדבריו, במשך שנים לא הייתה לו חניה מסודרת ובכל פעם שפנה לנתבעת בעניין נענה כי עוד מעט יקבל את החניה הנכספת. לדבריו, מפלס (2-) בחניון הפך לתחנת סמים וזנות, ובכל מקרה לא ניתן היה להיכנס למקום ברכב ואף נגרמו נזקים לרכבים שחנו במפלס (1-). עוד העיד כי למפלס (2-) ניתן היה לרדת רק דרך מעלית או מדרגות, ונאמר לו כי המפלס אינו בשימוש. לדבריו, ראה בבוקר היום בו מסר עדותו כי הגיע אדם, פתח את השערים וצילם תמונות.

מטעם הנתבעת הוגש תצהיר על-ידי מר איתן חטר ישי, מורשה החתימה של הנתבעת, במסגרתו מסר כי הנתבעת בעלת חוזי פיתוח מטעם מנהל מקרקעי ישראל לבניית מגרשים שונים בלוד, ועליהם הקימה בין היתר את קריית גני-אביב. במסגרת פרויקט גני אביב הוקמו אלפי דירות וכן מתחם מגורים ומסחר בעל שתי קומות, חניה תת קרקעית וארבעה מגדלי מגורים. באחד מהם נמצאת דירתו של התובע. התובע קיבל חזקה בדירתו ובחניה הצמודה אליה ביום 24.1.99. לדבריו, בניית המתחם בו נמצאת חניית התובע נסתיימה עובר להעברת החזקה בה.

מר חוטר ישי העיד בבית-המשפט כי צילם תמונות (נ/1) בבוקר יום הדיון, בהן נראה מפלס (2-) מסודר ומסומן ושעריו פתוחים. לדבריו לא עבד בחברה כאשר התובע חתם על ההסכם עם הנתבעת. עוד העיד כי כאשר הנתבעת מבצעת מסירה של דירה, הלקוח מקבל תשריט של כל חלקי המבנה אותו רכש, לרבות החניה, וכן מקבל חזקתם לידיו. לדבריו גב' גלזר, אשר חתמה על המסמך ששלח התובע לנתבעת המודיע כי הוא מבטל את החוזה, לא הייתה מועסקת על-ידי הנתבעת באותה תקופה (עמ' 13, ש' 22-23). כמו-כן הנתבעת לא בדקה אם אכן מדובר בחתימתה. לדבריו, הנתבעת עונה לכל מכתב שהיא מקבלת. העד חזר על כך שהחניה הינה חלק מהדירה ועל-כן לא ייתכן כי נמסרה הדירה לתובע ללא חניה, או שבניית החניון טרם הושלמה בעת העברת החזקה.

דיון - הפלוגתאות הטעונות הכרעה:

במקרה דנן נדרשת הכרעה בסוגיות הבאות:

טענת התיישנות – האם הועלתה בהזדמנות הראשונה?

הפרת חוזה רכישת החניה – האם התובע קיבל חזקה בחניה?

האם הסכם החניה בוטל כדין?